תביעות לא מעטות הוגשו ועדיין מוגשות על ידי צלמים דווקא לבית המשפט המחוזי, ולא לבית משפט השלום, בנימוק כי הכללת סעד של צו מניעה בכתב התביעה מקנה סמכות לבית המשפט המחוזי לדון בתיק, למרות שהסעד הכספי נמוך משמעותית מהסכום של 2.5 מיליון ש"ח. בשנים האחרונות פסיקת בתי המשפט המחוזיים הפכה בענין זה ברורה ויותר ויותר, ודחתה טענות אלו של התובעים, ואולם החלטה מנומקת בענין מאת בית המשפט העליון טרם ניתנה.
כעת, בית המשפט העליון (בפסק דינו של השופט גרוסקופף) שם סוף למחלוקת המסוימת בפסיקה בנוגע לסמכות העניינית לדון בתביעות מתחום הקניין הרוחני במקרים בהם הן כוללות סעדים שאינם כספיים.
נפסק כי ניתן לייחס לסעד שאיננו כספי, שווי כלכלי באמצעות הערכה גסה ואומדן ערכו הכלכלי של צו מניעה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. לאור זאת, מקום בו ערכם הכלכלי של הסעדים מושא התביעה bמוך מ-2.5 מיליון ש"ח, הרי שהסמכות העניינית לדון בתביעה כולה, ללא פיצול סעדים, נתונה לבית משפט השלום.
רע"א 6500/19 ד"ר שרון גבריאל נ' ורד אשד